דולה או מלווה אישית בחדר לידה?
דולה או מלווה אישית בחדר לידה ? ינואר 2014
בימים אלו כשהתבשרנו שהמיילדות האישית נעלמת מנוף בתי החולים, ברגע אחד, בהנף יד מישהו שם במשרד הבריאות החליט מבלי למצמץ שיולדות אינן זכאיות לקבל תמיכה אישית ממיילדת.
בימים אלו, כשאנחנו ממשיכות בפעילותינו ועמלות על זכות האישה לבחור את מלוויה בחדר לידה כבר שנים אינספור ונראה שקיימת כבר ההבנה לפחות בקרב הציבור שמיילדות אישית ופרטית איננה פינוק, אני מביאה את המסמך האמור שמאפשר לנו, הדולות להיות שם ותוהה אתכן עד מתי?
זאת קצת היתממות שהרי רפואה פרטית קיימת גם בין כתלי בתי חולים ציבוריים. אני לא מדברת על דברים שנעשים מתחת לשולחן, אלא על ביטוחים משלימים חיצוניים ואפילו קופות החולים מאפשרות לבחור מי יטפל בנו.
אז למה לא יולדות?
במצב העניינים כרגע, כשמיילדת אחת מופקדת על 2-3 יולדות במקביל לכל הפחות, יולדות רבות מרגישות נטושות בחדר לידה, ולא בגלל שהצוות אינו עושה עבודתו נאמנה, אלא בגלל העומס על חדר הלידה.
למה אישה שכורעת ללדת אינה יכולה לבחור שמישהו מהצוות הרפואי יהיה שם עבורה בכל שעות הלידה ולא יתחלף, היא מוכנה לשלם על כך, ממיטב כספה. הדבר אינו שונה מכל אדם אחר שבוחר להנתח על ידי רופא ספציפי, כי הוא שילם ממיטב כספו לחברת הביטוח או לביטוחים משלימים אחרים.
נכון, לא כל היולדות יכולות לקבל את השרות הנ"ל, רק אלו שמשלמות, גם לא כל מבוטחי קופות החולים יכולים לקבל את הפרופסור שהם מבקשים שינתח אותם, רק אלו ששילמו. אז מה ההבדל?
למנוע מיולדת לקבל את השירות שהיא זקוקה לו רק בגלל שאחרים לא יכולים לקבל זו שטות, אולי במקום זה תאפשרו לכל מי שמעוניינת לקבל את השירות סבסוד של קופות החולים או הביטוחים המשלימים.
לכאורה, כדולות, מצבנו משתפר, לכאורה אין אלטרנטיבה אחרת לקבל תמיכה בלידה למעט לשכור את שירותיה של דולה. בפועל, כנשים וכנשות מקצוע אנחנו מבקשות להעצים את היולדות בבחירת התמיכה הנכונה עבורן, ואצל נשים רבות התמיכה הנכונה היא ליווי של מיילדת ולא של דולה.
כנשים וכנשות מקצוע אנחנו רוצות להעצים את המיילדות, את העבודה הנפלאה והקשה שהן מבצעות מדי יום, וכן, הן אמורות להרוויח על כך, כסף איננו מילה גסה!
עבודת הדולה ועבודת המיילדת חשובות ואינן מחליפות אחת את השנייה, שתיהן תומכות בנשים כל אחת בדרכה ומשלימות אחת את השנייה.
וכמה הרהורים על העתיד:
מישהו שם למעלה , במשרד הבריאות החליט ברגע אחד שהמיילדות לא יעניקו תמיכה אישית בחדר לידה, באותה מידה, מישהו שם למעלה יכול להחליט שגם לדולות אסור להכנס לחדר לידה.
המסמך האמור לכאורה מסדיר את המצאותינו בחדר לידה, אולם היו דברים מעולם, וברגע אחד אנחנו יכולות למצוא את עצמנו לא מורשות להכנס, או לא מורשות לעבוד גם אם הגענו מטעמה של היולדת, על פי בחירתה וללא שום קשר לבית החולים שבו היא החליטה ללדת.
כבר ניסו פעם לומר לנו, עד כמה שהדבר היה מגוחך, "אל תגעי בה". עד כדי כך מגוחך הדבר שלבעל כן מותר לגעת באשתו, למרות שבמקרים רבים אין לו מושג מה הוא עושה, אבל לדולה, אסור. היום, אנחנו לא נתקלות בקבלות פנים שכאלה, להפך, רוב המיילדות שמחות שיש דולה בחדר. אבל מה יקרה, אם באמת מישהו יקום בבוקר על צד שמאל ויחליט שזהו, דולות זה פאסה?
אולי הגיע הזמן להסדיר כבר את העניין? מה אתן אומרות?
חוזר משרד הבריאות לעיונכן-
