השראת לידה – מידע

השראת לידה – מידע

סיכום נושא – סיון אופירי

מדינת ישראל מתקדמת בצעדי ענק אל עבר המתרחש בארצות הברית. אחוז מאד גבוה של נשים בארה"ב נוהגות לקבוע את יום הלידה, להגיע לבית החולים, להתחבר למכשירים ותרופות ולגרום לעצמן ללדת.
שיטה זו נהוגה בין השאר מאחר שרופא מעקב ההריון בארה"ב מיילד את פציינטיות שלו והוא ממש לא מעוניין לילד אותן בדיוק כשיש משחק גולף או weekend ארוך. על ההשלכות של בחירה זו ניתן לקרוא בדבר העורכת גם בישראל אחוז השראות הלידה עולה בהתמדה, המניעים עשויים להיות אובייקטיביים כגון IUGR או רעלת הריון, לעתים הבחירה קשורה אך ורק במיילדות הגנתית, הרופאים אינם רוצים להסתכן בתביעה משפטית ומדי פעם הבחירה בהשראת לידה מגיעה דווקא מהיולדת שקצה סבלנותה.זירוז לידה עם בלון
התאריך 12/12/12 היה אחד הגורמים לעליה דרמטית אך רגעית בהשראות לידה ובעיקר בניתוחים קיסרים.

השיטות לביצוע השראת לידה מגוונות ותלויות בתנאים שאיתם הגיעה האישה ללידה ובפרוטוקולים של כל חדר לידה.

המסמך המצורף מאגד את ההתוויות, קונטראינדיקציות, הסברים על השיטות השונות, ההכנה והניטור.

http://www.obgyn.org.il/niarEmda_info.asp?info_id=41145

השראת לידה והבשלת צוואר הרחם

פברואר 2007

1. דברי הסבר:

השראת לידה – מידע בהמשך ההריון. בכל מקרה יש לשקול את הסיכונים הפוטנציאליים שבגרימת הלידה למול הסיכונים שבהמשך ההריון והמתנה ללידה עצמונית. השכיחות של גרימת לידה נעה בטווח של 10%-30% מסך כל הלידות. השראת לידה ייתכן וכרוכה בסיכון מוגבר ללידה בניתוח קיסרי או מכשירנית.

2. אמצעים / שיטות:

כאשר צוואר הרחם בשל, ניתן לגרום ללידה על ידי פקיעת הקרומים (Amniotomy) ואו עירוי תוך-ורידי של אוקסיטוצין. כאשר קיים צורך בהשראת לידה אך צואר הרחם אינו בשל, ניתן לבצע הבשלת צוואר באמצעים מכאניים ואו תרופתיים. בין האמצעים המכאניים יש למנות את השימוש בבלונים המנופחים מעבר לפי הפנימי (עם וללא הזלפה של תמיסות לחלל האקסטרה-אמניוטי), מרחיבים אוסמוטיים (למינריות), הפשלה (Stripping) או פקיעה של קרומים (אמניוטומיה). האמצעים התרופתיים כוללים: עירוי תוך-ורידי של אוקסיטוצין ונגזרות של פרוסטגלנדינים מקבוצת ה- PGE1 או PGE2 (בצורת טבליות, ג'ל, תמיסה, או פתילה עם שרוך) הניתנים בדרך הפה, הנרתיק, או הצוואר. (תכשירים מקבוצת ה- PGE1 טרם נרשמו בארץ להתוויה זו, אך יש ספרות נרחבת ליעילותם ובטיחותם בארצות מערביות).

השימוש בפרוסטגלנדינים ובבלונים להבשלת צוואר הוכח כיעיל, עם שיעורים גבוהים של לידות וגינליות תוך 24 שעות ושביעות רצון של המטופלות (Level I). פעילות יתר של הרחם ( Tachysystole או Hyperstimulation) שכיחה יותר בשימוש בפרוסטגלנדינים, אך השימוש בבלונים כרוך בשיעור גבוה יותר של צורך באוקסיטוצין לאחר פליטת הבלון (Level I). השימוש בפרוסטגלנדינים לאחר ניתוח קיסרי כרוך בעלייה בסיכון לקרע הרחם (Level II), לכן השימוש בו טעון שיקול מיוחד. ניתן לשלב אמצעים מכאניים ותרופתיים. הפשלה של הקרומים יעילה בקיצור פרק הזמן ללידה עצמונית, הפחתה בשיעור ההריון העודף ואינה כרוכה בעלייה בתחלואה הזיהומית של האם או הילוד (Level I).

3. התוויות:

להלן רשימה של התוויות מקובלות לגרימת לידה. בכל מקרה יש להתחשב בגיל ההריון, הסיכויים ללידה נרתיקית ומצב האם והעובר.
א. הריון עודף
ב. רעלת הריון או יתר לחץ דם הריוני (בהתאם לחומרה וגיל ההריון)
ג. סכרת הריונית וטרום הריונית במועד או למניעת מקרוזומיה
ד. פקיעה מוקדמת של הקרומים במועד או בסמוך למועד
ה. כוריו- אמניוניטיס
ו. חשד למצוקה עוברית
ז. האטה בגדילה תוך רחמית (IUGR)
ח. מוות עוברי תוך רחמי (IUFD)
ט. מצבים נפשיים / פסיכולוגיים של האם
י. מחלות אימהיות – מחלות כליה, מחלת ראות כרונית, יתר לחץ דם כרוני

4. התוויות יחסיות

מצבים נוספים בהם ניתן לבצע גרימת לידה במועד : הריון תאומים, עובר הגדול לגיל ההריון (מניעת פרע הכתף בהריונות סוכרתיים), עבר מיילדותי כושל, צוואר בשל.

5. התוויות נגד:

א. כל מצב אשר אינו מאפשר לידה נרתיקית (כמו שלית פתח מרכזית או מנח רוחבי)
ב. מצג שאינו ראש
ג. חשד למקרוזומיה (הערכת משקל מעל 4500 גרם)
ד. קרע של הרחם בעבר
ה. נתוח קודם בגוף הרחם עם חתך משמעותי בעובי המיומטריום (כמתואר בדו"ח הנתוח )
ו. שניים או יותר ניתוחים קיסריים קודמים (למעט פקיעת קרומים בלבד)
ז. זיהום הרפס גניטלי פעיל
ח. שינויים בניטור העוברי הדורשים יילוד מיידי
ט. התוויות נגד האופייניות לתכשיר שבשימוש

6. מקרים הדורשים שיקול מיוחד (החלטה לאחר ייעוץ רופא בכיר / מומחה):

במצבים הבאים קיים סיכון מוגבר לאם (קרע הרחם, לידה פתולוגית, דימום לאחר הלידה) ואו לעובר (מוות, תשניק, ציוני אפגר נמוכים) (Level II) .
א. לאחר ניתוח קיסרי רוחבי יחיד בסגמנט התחתון
ב. ולדנות גבוהה (>5 לידות קודמות) – Grandmultiparity
ג. חשד למקרוסומיה ( הע' משקל > 4000 גרם)
ד. IUGRR ואו ניטור עוברי חשוד

7. אופן הביצוע:

א. הכנה:

1. לפני ההחלטה על גרימת לידה יש לאמת לוודא את גיל ההריון. ההערכה המילדותית לפני גרימת לידה חייבת לכלול: היסטוריה רפואית ומילדותית, מנח ומצג העובר, מצב הצוואר, הערכה קלינית של משקל העובר וניטור עוברי-רחמי (NST ). יש ליידע את היולדת לגבי הסיכונים והסיבוכים של השיטה, לקבל ולתעד את הסכמת היולדת להתערבות.
מקום (Level IIII).

2. ככלל, גרימת לידה על ידי פקיעת קרומים (אמניוטומיה) ואו אוקסיטוצין תבוצע בחדר לידה.

3. בנשים בריאות ללא גורמי סיכון כמו: ניתוח קיסרי קודם, ולדנות גבוהה, IUGR או חשד למצוקה עוברית – הבשלת צוואר וגרימת לידה באמצעות פרוסטהגלנדינים אפשרית במסגרת מחלקה להריון בסיכון (עם אפשרות לניטור עוברי-רחמי) עד לשלב האקטיבי של הלידה.

4. הבשלת צוואר באמצעים מכאניים (בלון אקסטרה-אמניוטי) יכולה להתבצע במסגרת מחלקה להריון בסיכון.

ב. מעקב וניטור (Level III):

1. מומלץ לבצע ניטור (רחמי-עוברי) רצוף במהלך השימוש באוקסיטוצין בעירוי. יש להיזהר ממתן אוקסיטוצין תוך 6 שעות מתחילת מתן הפרוסטהגלנדינים. השימוש באוקסיטוצין לפי פרוטוקול מחלקתי.

2. בהבשלת צוואר עם פרוסטהגלנדינים מומלץ ניטור למשך 30 דקות תוך השעתיים הראשונות לאחר המתן.

3. הבשלת צוואר באמצעות בלון אקסטרה-אמניוטי אינה דורשת ניטור רציף.

http://www.obgyn.org.il/niarEmda_info.asp?info_id=41145

ספרות:

1. RCOG. Induction of Labour – Evidence-based Clinical Guideline No. 9. June 2001.

2. Boulvain M, Kelly A, Lohse C, Stan C, Irion O. Mechanical methods for induction of labour. The Cochrane Database of Systematic Reviews 2001, Issue 4. Art. No.: CD001233.

3. Hofmeyr GJ, Gülmezoglu AM. Vaginal misoprostol for cervical ripening and induction of labour. The Cochrane Database of Systematic Reviews 2003, Issue 1. Art. No.: CD000941.

4. Kelly AJ, Kavanagh J, Thomas J. Vaginal prostaglandin (PGE2 and PGF2a) for induction of labour at term. The Cochrane Database of Systematic Reviews 2003, Issue 4. Art. No.: CD003101.

5. ACOG Committee opinion No. 271. Induction of labor for vaginal birth after cesarean delivery. Obstet Gynecol 2002; 99:679–680.

6. Rayburn WF. Preinduction Cervical Ripening: Basis and Methods of Current Practice. Obstet Gynecol Survey 2002; 57:683-92.

7. Hofmeyr GJ. Induction of labour with an unfavourable cervix. Best Practice & Res Clin Obstet Gynaecol 2003; 17:777–794.

8. Wing DA. Induction of labor: Indications, techniques, and complications. UpToDate 14.2, April 2006.

הצטרפי אלינו עוד היום

לרשימת הבוגרות בללדת המכללה הארצית המובילה למקצועות הלידה, ותהני מסטאז' בתשלום
קורס משולב דולות ומדריכות הכנה ללידה
חושבת שאת מתאימה ללימודים אצלנו?
צרי עמנו קשר ונשמח להגשים לך את החלום
  •  אשמח לקבל עידכונים מללדת